#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. א קמץ בשמאל ריב&quot;ב אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין, לדעת רבי יוסי בן יוסי בן יאסיין ורבי יהודה הנחתום שדוקא אם לא נתקדש בכלי מדוע אינו מתקדש בשעה שמחזירו לכלי הראשון?	"ר' יוחנן תרץ שאין כלי שרת מקדשין אפ' להפסל אלא מדעת.<p dir=""rtl"">רב עמרם תרץ שקמץ מביסה טפופה וכשמחזיר מחזיר לשולים וזה נופל לבד.</p><p dir=""rtl"">[קשה למה לא ענו שמחזיר לכלי שנמצא ע&quot;ג קרקע (דהרי רבא סבר שאינו מתקדש)]. </p>"	מנחות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. ב האם אפשר לקדש המנחה, לקמוץ, לקדש הקומץ בכלי שע&quot;ג קרקע?	"[אבימי אסר הכל.]<p dir=""rtl"">רב ששת הוכיח מלחם הפנים שאפשר לקדש המנחה ולקמוץ מכלי שע&quot;ג קרקע וכן הסכים רבא.</p><p dir=""rtl"">רבא פשט {לאחר שחזר בו} לאסור לקדש הקומץ דילפינן מדם לאסור. </p>"	מנחות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. ג האם רב חסדא למד (מנחות) אצל אבימי או להיפך?	רב חסדא למד אצל אבימי אבל אבימי שכח את המסכת ובא ללמוד אצל רב חסדא {ולא רב חסדא הלך עליו כדי שיסתיע מילתא (יגעת ומצאת &lt;רש&quot;י&gt;).	מנחות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: א האם מותר לעשות לחצאים מי חטאת, דם, לקדש את הקומץ, ומנין?	"מי חטאת - אין עושים דכתיב וטבל במים<p dir=""rtl"">דם - אין עושים דכתיב וטבל הכהן את אצבעו&nbsp;&nbsp;בדם. </p><p dir=""rtl"">לקדש קומץ - רב נחמן ורבא לבסוף אמרו שאין מקדשים דילפינן מדם. ויתכן שר' אלעזר חולק. </p>"	מנחות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז: ב האם שירים שבאצבע פוסלים ומנין?<p dir=""rtl"">ובמה מקנחם?</p>"	"כתיב &quot;וטבל וכו' והזה מן הדם&quot; ש&quot;מ דוקא מן הדם שבענין ולא מהשירים שבאצבע.<p dir=""rtl"">מקנחו במזרק כדכתיב כפורי זהב. </p>"	מנחות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: ח. מנחה ומנחת חביתין האם קדושים לחצאים ומנין?	"מנחת חביתין - ר' יוחנן ורב אומרים שאינה קדושה לחצאים שנאמר &quot;מנחה תמיד מחציתה בבוקר&quot; קודם מנחה ואח&quot;כ מחצית, ור' אלעזר לכתחילה צריך להביא שלמה כנ&quot;ל אבל אין זה לעיכובא שהרי קרבה לחצאין אבל להביא מביתו שלם זה לעיכובא שנאמר &quot;חוקה&quot;.<p dir=""rtl"">שאר מנחות - לרב ור' יוחנן אין קדשות לחצאין (דילפי ממנחת חביתין ואפשר דילפי מדם, ובברייתא איתא &quot;שניהם מלאים&quot; אין מלאים אלא שלמים) ולר' אלעזר ב' שיטות בתוס' </p>"	מנחות ז:		
